​

סוגי שלשול 

הרופאים מחלקים את מצב של שלשול לשלוש קבוצות: אוסמוטי, הפרשתי או תפליטי (דמי). 

 

שלשול אוסמוטי משמעותו כי משהו במעיים מושך את הנוזלים מן הגוף אל תוך המעי. דוגמא נפוצה לכך היא שלשול כתוצאה מ"ממתק דיאטטי" או "גומי לעיסה", המכילים בתוכם תחליפי הסוכר, כגון סורביטול (Sorbitol), אשר אינו נספג בגוף, וגורם לגוף להפריש נוזלים אל תוך המעי, והתוצאה היא שלשול.

 

שלשול הפרשתי מתרחש כאשר הגוף משחרר נוזלים אל תוך המעי, כאשר אין צורך בכך. סוגים שונים של זיהומים, תרופות ומחלות שונות יכולות לגרום לשלשול הפרשתי.

 

שלשול תפליטי (דמי) מתרחש כאשר יש נוכחות של דם ומוגלה בצואה. שלשול זה מופיע אצל חולים החולים במחלות מעיים דלקתית כגון: מחלת קרוהן (Crohn's disease) או קוליטיס כיבית (ulcerative colitis), ובמקרים של זיהומי מעיים שונים.

​

מהי עצירות?

משמעות המושג עצירות היא שינוי לרעה בהרגלי היציאות. השינוי הזה עלול לכלול צואה קשה יותר או בכמות קטנה יותר מהרגיל ותדירות יציאות של פחות משלוש פעמים בשבוע. יש לציין שתדירות תקינה של יציאות היא בין שתיים לשלוש יציאות ביום ליציאה אחת פעם ביומיים. במילים אחרות: לא כל מי שאין לו פעולת מעיים בכל יום נחשב לסובל מעצירות. עצירות מוגדרת "כרונית" כאשר היא מופיע לפחות ב־25% מהזמן במשך שלושה חודשים.
 

ממה נגרמת עצירות?

ישנם שני סוגים של עצירות:

1. עצירות תפקודית שנובעת מהפרעה בתפקוד של המעי הגס.

2. עצירות משנית שנובעת ממחלות אחרות, מתרופות ומסגנון חיים.

הסיבות לעצירות תפקודית ומשנית יכולות להיות רבות ומגוונות: 
 

• תרופות שונות ובהן משככי כאבים מסוימים, תרופות נגד לחץ דם גבוה, תרופות פסיכיאטריות, תרופות כימותרפיות, תרופות המכילות ברזל ואלומיניום.

• כלכלה דלת סיבים, צריכה מועטה של נוזלים, דיאטה חריפה, היעדר פעילות גופנית.

• מחלות שגורמות לפגיעה במערכת העצבים ההיקפית כמו סוכרת, נוירופתיה (פגיעה בעצבים ההיקפיים).

• מחלות נוירולוגיות שפוגעות בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, אירוע מוחי, דמנציה, גידולים במוח, חבלות במוח ופגיעות בעמוד השדרה.

• הפרעות הורמונליות כמו תת־פעילות של בלוטת התריס או פעילות־יתר של בלוטת יותרת התריס.

• הפרעות שונות במאזן המלחים כמו עלייה ברמת הסידן וירידה ברמת האשלגן בדם.

• הריון.

• גיל מבוגר.

• הפרעות בכושר התנועה של מערכת העיכול, למשל בעקבות מחלת הירשפרונג, שבה חסרים תאי עצב בחלק מהמעי, ולכן הוא אינו מתכווץ.

• הפרעות בתפקוד של שרירי רצפת האגן, למשל מצב שבו השרירים מתכווצים במקום להיות רפויים בעת שהמעיים פועלים.

• מחלות של המעי הגס: גידולים שחוסמים את המעי מבפנים או לוחצים עליו מבחוץ, דלקות, היצרויות, התרחבויות וחסימות במעי, סדק בפי הטבעת. 

• תסמונת המעי הרגיז שבה סובלים לסירוגין מתקופות של שלשולים ומתקופות של עצירות. לחלופין ישנה אפשרות שתסמונת המעי הרגיז תהיה מלוּוה רק בשלשולים או רק בעצירות.

מהם התסמינים?

עצירות עלולה להיות מלוּוה בתחושות הבאות: נפיחות בבטן, כאבי בטן, אי־נוחות בבטן, צורך במאמץ מוגבר להפעלת המעיים, דימום או כאב בזמן פעולת המעיים, תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר מתן צואה.

​