top of page
knee.jpg

כשד"ר ריקי עבדה באיכילוב, היא לקחה חלק בניסוי בו השוו את קצב ההחלמה של מטופלים עם בעיות ברכיים שונות שעברו דיקור סיני לעומת כאלו שלא והתברר, שבקבוצה שעברה דיקור סיני, אחוז אלו שהזדקקו לניתוח משקם היה קטן באופן מובהק לעומת אלו שלא עברו דיקור כלל !

מאז עברו תחת ידיה ומחטיה, מאות מטופלים עם בעיות ברכיים אקוטיות וכרוניות והתוצאות מראות שיפור משמעותי במצב הברכיים.

אז מה זה בעצם בעיות ברכיים ?

מבנה הברך

הברך היא מפרק סינוביאלי, אחד הפגיעים שקיימים בגופנו, הברך נושאת את רוב משקל גופנו בעמידה ובנויה מחיבור של שתי עצמות- עצם השוק ועצם הירך.מבחינה מכנית, הברך היא מפרק יציב המושפע מגורמים שונים המצויים מעליה (גב תחתון לדוגמא) או מתחתיה (קרסול לדוגמא).

 

שלוש עצמות מרכיבות את הברך עצמה:

1. עצם הירך (Femur)

2. עצם הפיקה (Patella)

3. עצם השוקה (Tibia)

לעצם הפיקה תפקיד מרכזי במפרק בהעברת כל מהשרירים האחראיים על כיפוף ויישור הברך, על כן רוב הסיכויים כי שם תשתקף פגיעה קודם כל במקרי שחיקה של סחוס הברך.

שתי קבוצות שרירים מהוות את מרבית מסת השרירים באיזור הירך- פושטי הברך אשר מרכיבים את השריר הארבע ראשי (Quadriceps) וכופפי הברך הקרויים גם שרירי מיתר הברך וכוללים שלושה שרירים- שריר הירך הדו ראשי (Biceps), השריר החצי קרומי והשריר החצי גידי.

שרירים נוספים הממוקמים בשוק ומשפיעים על תנועת הברך הם שריר התאומים ושריר בית הברך, אשר לו תפקיד מרכזי בפתיחת מנגנון הנעילה של הברך.

נוסף על השרירים, מצויים בכל ברך שני מיניסקוסים, אשר תפקידם המרכזי להוות מעין "דסקיות בולמות זעזועים" של הגוף ולסייע בנעילת מפרק הברך.

מפרק הברך מכיל גם מספר רצועות , אשר תפקידן הוא יצירת מבנה יציב בפני לחץ ומתח גבוהים ייצוב הברך והחזקתה לשם מניעת החלקה. הרצועות העיקריות הן:
 

  • רצועה צולבת קדמית (Ligamentum cruciatum anterius או בקיצור ACL) אשר כ- 90% מהפציעות והקרעים מתרחשים בה.

  • רצועה צולבת אחורית (Ligamentum cruciatum posterius או בקיצור PCL)

  • הרצועה העקיפה הצידית (Ligamentum collaterale fibulare או בקיצור LCL)

  • הרצועה העקיפה התיכונה (Ligamentum collaterale tibiale או בקיצור MCL)

 

נוסף על אלו, מכילה הברך מספר בורסות ,הבורסה היא מעין שקית המלאה במעט נוזל אשר תפקידה הוא למנוע חיכוך קבוע ומתמשך בין הרקמות הרכות לבין רקמת העצם הסמוכה. בברך קיימות מעל 10 בורסות שונות המקיפות אותה מכל כיוון.

בעיות ברכיים נפוצות

 

דלקת בגיד הפיקה: שכיחה יותר אצל שחקני כדורעף ושחקנים בענפי ספורט אחרים שיש בהם חזרתיות על אותה תנועה והם מערבים קפיצות. לרוב הכאב מקומי ומחמיר בקפיצות, כיוון שאז נוצר מתח על הגידים.

סינדרום פטלו-פמורלי: כאבים בחלק הקדמי של הברך עלולים להצביע על סינדרום פטלו-פורמלי והם נובעים מחולשה בשרירים באזור הברך (ארבע ראשי או השרירים המייצבים), מגמישות יתר או משחיקה או חבלה. הסינדרום שכיח יותר בקרב צעירים (בני 30-20) העוסקים בספורט וכאבי הברכיים מורגשים בעיקר בעת פעילות גופנית והפעלת עומס על הברך.

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס): דלקת שנגרמת מניוון של הסחוס בברך. במצב קיצוני הסחוס בברך עלול להישחק לחלוטין, ואז עצם הירך ועצם השוקה משתפשפות זו בזו ונגרם כאב. אוסטיאוארתריטיס גורם לכאב ברכיים כרוני, שלעתים קרובות מחמיר בפעילות.

 

דלקת של הבורסה (בורסיטיס): נגרמת כאשר טראומה חריפה או כרונית גורמת לכאבים בברך ולעתים קרובות הברך נפוחה בעקבות דלקת. הסיבות לרוב הן טראומה מקומית וזיהום. לעיתים קרובות מורגש הכאב באזור של הבורסה, והוא מחמיר עם כיפוף הברך או בלילה בזמן השינה

פגיעה במיניסקוס- נזקים במיניסקוסים יכולים ללבוש צורות כאב רבות ושונות, המיניסקוסים עלולים להיקרע אף בעת פעילות גופנית שאינה חריגה, כגון הליכה או כריעה.
קרע במיניסקוס עלול להיגרם אף כתוצאה מחבלה טראומטית בשעת עיסוק בספורט, או פעילות גופנית נמרצת אחרת.
במבוגרים המיניסקוס עלול להיקרע לאחר שחיקה ממושכת המכונה "קרע ניווני". קרע במניסקוס נחשב לאחת מפציעות הברכיים השכיחות ביותר ואחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבים בברכיים. והוא מתאפיין במקרים רבים בכאב חד, הגבלה בתפקוד ולעיתים אף נפיחות.

 

תסמונת ITB : ITB היא רצועה סיבית, העוברת בין החלק החיצוני של עצם האגן אל החלק החיצוני של השוקה. התסמונת נפוצה יותר בקרב רצים המכופפים את הברך ומאריכים אותם שוב ושוב ואז נוצר חיכוך של החלק התחתון של עצם הירך. הכאב מורגש בחלק החיצוני של הברך ומופיע בדרך כלל כ-10 דקות עד 15 דקות אחרי תחילת הריצה

מחלות רקמות חיבור- לרוב יהיו אלו מחלות ראומטיות על רקע אוטואימוני (כשל חיסוני בו רקמות הגוף מזוהות כגורם זר) בהן תיווצר דלקת מקומית במפרק. מן המחלות הנפוצות ברקמות החיבור- דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, ופסוריאזיס.
 

פסאודוגאוט (שגדון מדומה)- גאוט (שגדון) הינה מחלה בה מלחי סידן שוקעים במפרקי הגוף, מחלת השיגדון המדומה יכולה לגרום למגוון רחב של תסמינים ולהופיע בצורה חמורה או קלה. המחלה מסוגלת גם לגרום לתסמינים ה"מחקים" תסמיני מחלות ראומטולוגיות אחרות. החולים בדרך כלל פונים לרופא בעקבות דלקת הגורמת לכאבים במפרק אחד או יותר. 20% מהחולים יפגינו מחלה ללא תסמינים שתתגלה באופן אקראי במהלך צילום רנטגן שבוצע למטרה אחרת. האבחון יתבצע על ידי צילום רנטגן, CT או אולטרה סאונד. (הגבישים נראים כמו "ארונות מתים" להבדיל מגאוט בו הם נראים כמחטים)
 

קרע רצועה צולבת קדמית (ACL)- קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך שכיח בזמן פעילות גופנית הכוללת עצירות פתאומיות ושינויים חדים בכיוון התנועה (לדוגמה, בזמן משחק כדורסל, כדורגל, טניס או כדורעף).
מיד לאחר פציעה ברצועה הצולבת הקדמית עלולה הברך להתנפח, להיות בלתי יציבה ולכאוב בזמן נשיאת משקל על הרגל. אנשים רבים שומעים קול פיצפוץ בזמן התרחשות הקרע.

ציסטה ע"ש בייקר- היא סוג של נוזל המצטבר מאחורי הברך, הגורם לרוב, להתנפחות וכאב מאחורי הברך, נוקשות של הברך, כאב או השמעת קולות נקישה תוך כדי הנעת המפרק, בקרב מבוגרים, ציסטה בברך על שם בייקר בדרך כלל "מתעוררת" מכל סוג של דלקת מפרקים או קרע של הסחוס. בילדים, ציסטה על שם בייקר אינה מצביעה על דלקת מפרקים.

מחלת אוסגוד-שלטר: מחלה האופיינית יותר לילדים ונערים בתקופת גדילה. מדובר בדלקת בגיד הפיקה וברקמות שסביבו, הבאה לידי ביטוי בכאבים מתחת לברך שמחמירים בלחיצה. לרוב הכאב עובר עם סיום תהליך הגדילה אולם תתכן התגרמות של העצם, דבר שיגרום לכאבים אף בגיל מבוגר.

הטיפול:

הדיקור הסיני והשיאצו היפני עובדות בצורה מיטבית , כל אחת בדרכה , על הפחתת הכאב, וסיוע לגוף להחלים.

יש לציין כי במקרים של קרע חמור במיניסקוס או ברצועות, ניתן להפחית את עוצמת הכאב אולם יש לשקול התערבות ניתוחית בהתייעצות עם אורתופד.

bottom of page