מהם התסמינים של דלקת בדרכי השתן?

1. כאב, עקצוץ או צריבה בעת מתן שתן.

2. דחיפות ותכיפות במתן שתן.

3. אי־יכולת להטיל שתן גם כשחשים צורך עז להשתין. לחלופין מצליחים להטיל לכל היותר כמות קטנה של שתן.

4. תחושה שהשלפוחית אינה מתרוקנת לגמרי.

5. שתן עכור.

6. דם בשתן.

7. שתן בעל ריח רע.

כאשר מופיעים גם חום, כאבי גב תחתון וצמרמורות, עולה החשד שהדלקת הגיעה לכליות.

 

מהם גורמי הסיכון?

ישנם גורמי סיכון רבים לדלקת בדרכי השתן, ובהם:  

1. נשים. אצל נשים השופכה קצרה הרבה יותר מאצל גברים (3-2 סנטימטרים), ולכן אצלן הדרך של החיידקים מפי הטבעת אל שלפוחית השתן היא קצרה יחסית.

2. מנופאוזה (הפסקת הווסת). לאחר שנפסקת הווסת אצל האישה הופכת רירית הנרתיק להיות דקה - מה שמאפשר חדירה של חיידקים דרך חתכים בלתי נראים בעור.

3. הריון.

4. קיום יחסי מין בתדירות גבוהה. בזמן החדירה עלולה הרירית של הנרתיק להיפצע, ודרך החתכים של העור (שלא בהכרח רואים או מרגישים אותם) עלולים לחדור חיידקים.

5. הרגלי היגיינה לקויים. ניגוב או שטיפה של הישבן אחרי כל יציאה מפי הטבעת פנימה במקום להיפך.

6. מחלות כמו סוכרת עלולות לגרום לפעמים לזיהום בשלפוחית.

7. ערמונית מוגדלת אצל גברים גורמת להפרעה בניקוז החופשי של השתן. שתן (כמו כל נוזל אחר בגוף) שאינו מתנקז נוטה להזדהם בקלות.

8. מומים מולדים בדרכי השתן הם הסיבה השכיחה לדלקות בדרכי השתן בתינוקות ובפעוטות.

​

מהו הטיפול?

בזיהומים אקוטיים בדרכי השתן מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה המתאימה לסוג החיידק שגורם לזיהום - לכן במקרה והזיהום התחיל יום קודם אנא פנו לרופא המשפחה.

בזיהומים חוזרים בדרכי השתן מטפלים בהצלחה רבה באמצעות דיקור סיני המפחית את הישנות המקרים משמעותית ואף תורם להקלה מיידית אם "תופסים את זה בזמן".

​

​

​

​

​